החלטה בתיק בש"פ 862/05

א.        נגד העורר הוגש כתב אישום בגין מספר עבירות של הפרת הוראה חוקית, איומים והטרדה בטלפון. על פי כתב האישום, בתמצית, בתאריך 14.10.04 הוציא בית המשפט לענייני משפחה בחדרה צו מניעה קבוע כנגד העורר, האוסר עליו להתקרב לביתה של גרושתו (המתלוננת) ולבצע כל פעולה שיש בה הטרדה כלפיה, כולל באמצעות טלפון או טלפון סלולרי. העורר, אשר היה חייב למתלוננת דמי מזונות, התקשר אליה על אף הצו, פעמים רבות, בהן איים עליה, בין היתר, כי ישפוך עליה שמן רותח וירצח אותה.

ב.        בית משפט השלום בחדרה (השופטת אסיף) קבע, כי העורר ייעצר עד תום ההליכים. בית המשפט קיבל את טענת העורר, כי אין בעבירות הפרת הוראה חוקית כדי להוות עילה למעצר, שכן על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, צו הרחקה תקף למשך שנה, ואילו העבירות הנטענות נעשו 3 שנים לאחר מתן צו ההרחקה. עם זאת נקבע, כי ישנן ראיות לכאורה לעבירות של איומים והטרדה בטלפון, המבססות חשש ממשי לשלום המתלוננת. חשש זה, כך נקבע, אינו יכול להתאיין בחלופת מעצר.

ג.        בערר שהוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה (בפני השופט שיף), טען העורר כי העוררת מנצלת את ההליך כדי לאלצו לשלם דמי מזונות גבוהים, וכי כתב האישום מתבסס על דברי המתלוננת ועל דברי בתה, שעיקרם עדות שמיעה. לעניין המסוכנות נטען, כי במשך 3 שנים לא פגש העורר את המתלוננת ולא ניסה לפגוע בה, וכי הקשר היחיד ביניהם היה טלפוני, יזום ברובו על ידי המתלוננת. על כן, כך נטען, אין מתקיימת עילת מעצר כנגד העורר. עוד נטען, כי למצער יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר, שכן העורר מתגורר במרחק רב מהמתלוננת, ופרנסתו תיפגע קשות ככל שיישאר במעצר. בית המשפט המחוזי קבע, כי עדות המתלוננת בסיוע דברי בתה מהווים תשתית ראיות לכאורית, וכי קמה עילת מעצר. נקבע, כי במקרי איומים מסוימים ניתן להסתפק בחלופת מעצר, ואולם, במקרה זה, נוכח העובדה שהעורר כבר הורשע בגין 5 תיקים בתקיפת המתלוננת ובהשמעת איומים כלפיה, וריצה עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, וכיוון שריצה עונש של 22 חודשי מאסר בגין עבירות אלימות ואיומים אחרות, אין להסתפק בחלופת מעצר.

ד.        בא כוח העורר חזר על הטענות שנטענו בפני בית המשפט המחוזי, והוסיף כי ישנם ערבים טובים הנכונים לפקח על העורר בחלופת מעצר. עוד הוסיף, על פי הקלטה של שיחה בין העורר למתלוננת, כי סגנון הדיבורים של המתלוננת כלפי העורר וחברתו הנוכחית הוא עצמו עמוס גידופים. באת כוח המדינה ציינה, כי מאז אוקטובר 2004 חלה הסלמה ביחסים בין העורר למתלוננת, ולא בכדי השתכנעו הערכאות הקודמות כי אין מקום לחלופה.

ה.        באולם בית המשפט, למשמע הטיעונים של בא כוח העורר, סברתי ואף נתתי לכך ביטוי, כי אטה לעבר תסקיר מעצר. אודה, כי מעיון יסודי לאחר הדיון בתיק הראיות שמסרה באת כוח המדינה, הבינותי מדוע לא הסכימו הערכאות הקודמות לחלופת מאסר, כדי שלא ליטול סיכונים, וזאת הן בשל האיומים דהאידנא, והן ובמיוחד על רקע עברו הפלילי של המבקש, שהוא רב שנים וכולל מאסרים בפועל לתקופות לא קצרות בעבירות סמים, אלימות ועוד.

ו.        אודה איפוא, כי מסופקני מאוד אם לעת הזאת תסכון חלופת מעצר, כל עיקר, בשל עבר והווה גם יחד. ואולם, חרף זאת החלטתי כי יוזמן תסקיר מעצר, תוך הטעמה כי אין בהזמנתו כל אינדיקציה להנחיה לשינוי בהחלטה, אלא כדי שתהא בפני בית המשפט תמונה כוללת ומלאה. התסקיר יונח לפני בית משפט השלום בחדרה, והוא יחליט באשר יראה לטוב לפניו. עד להחלטה נוספת, תהא אשר תהא, על פי שיקולו של בית המשפט בחדרה, עומדות ההחלטות הקודמות על כנן כפי שהן.

           ניתנה היום, כ"ג בשבט תשס"ה (2.2.2005).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.